בנק לאומי סניף הסניף המרכזי נ' קרולינה מוצרי מזון בע"מ ואח'

החלטה

יש ליתן רשות להגן בטענה לפיה הבנק הפר את הסדר החוב מיום 10.07.2003 כאשר בענין זה ישנה טענה עובדתית שיש לברר אותה ולפיה הבנק לא עמד בהתחייבות להעמיד הלוואה בסך 2 מליון ₪ וגם לא עמד בהתחייבות שפרעון ההלוואה יתחיל רק ביום 01.10.2003.

לטענת הנתבעים, אותה יש לברר, ההלוואה הועמדה באיחור, דבר שגרם לזקיפת חיובי ריבית שאינם מוצדקים. כמו כן לא נסתרה בשלב זה טענת הנתבעים לפיה הבנק הפר את התחייבותו להעמיד לחברה מסגרת אשראי בסך 500,000 ₪.

אמנם הוצגו מסמכים מהם עולה כי לכאורה בשלב מסוים בשנת 2006 עמד החשבון ביתרת חובה של כמליון ₪, אך לטענת הנתבעים לא מדובר במסגרת אשראי שהועמדה להם אלא בזקיפה מלכותית שנעשתה משיקולים של הבנק.

אינני קובע כי טענות אלה של הנתבעים הן טענות מוצקות אלא רק שמדובר בטענות עובדתיות שיש לברר אותן משום שבשלב של רשות להגן בית המשפט איננו שוקל שיקולים של מהימנות.

כמו כן יש לברר את טענת ההגנה של הנתבעים לפיה הסכום ששילמו לבנק קודם להגשת התביעה אמור היה לכסות את יתרת חובם באופן מוחלט לו נהג הבנק בהתאם להסכם הפשרה מחודש יולי 2003.

טענת הגנה נוספת של הנתבעים היא טענת קיזוז. על פי הטענה הבנק גרם להם נזקים כאלה ואחרים כתוצאה מכך שלא העמיד את האשראי בחשבון במועד שאמור היה לעשות כן. דא עקא, עיון ברשימת הנזקים מגלה כי מדובר ברשימה כללית, סתמית ובלתי מפורטת. כך למשל נטען על דרך הסתם כי הנזקים שנגרמו לחברה מוערכים ב"מליונים" והוחלט להעמיד את סכום הקיזוז על סכום של מליון ₪. הוא הדין בטענה לפיה המבקשים "טורטרו" במסגרת שני הליכים קודמים ועל כן הם מבקשים פיצויים בסך של מליון ₪. גם הטענה בדבר עוגמת נפש בסכום של 200,000 ₪ נראית מנופחת על פניה.

הכלל הוא שמי שמבקש להתגונן בטענת קיזוז חייב להיכבד ולפרט את טענותיו בדרך שבה מפרטים כתב תביעה. במקרה דנן לא כך נהגו הנתבעים. לפיכך אין מקום ליתן רשות להגן בטענת הקיזוז.

סיכומו של דבר, ניתנת רשות להגן בטענות שפורטו בבקשת הרשות להתגונן למעט בטענת הקיזוז.

המזכירות תקבע קדם משפט בפני המותב שידון בתיק לגופו של ענין.

ניתנה והודעה היום י' תמוז תש"ע, 22/06/2010 במעמד הנוכחים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי בת"א

הוקלד על ידי: אסתר סודאי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: